פסק-דין בתיק תא"ק 46481-11-10

1.      התובע הגיש נגד הנתבע תביעה על סך של 54,183 ש"ח אשר החלה בסדר דין מקוצר. לטענת התובע ביום 18.6.06 פתח הנתבע חשבון בסניף התובע על שם שלום אלירן - גד פרסומים שמספרו 214939/22 (להלן: " החשבון") טרם פתיחת חשבון זה פתחו הנתבע ואשתו תמי (להלן: " תמי") שני חשבונות נוספים אצל התובע האחד חשבון משותף לנתבע ותמי (להלן: " החשבון המשותף"), והשני חשבון על שם תמי בלבד (להלן: " חשבונה של תמי"). בנוסף פתחו הנתבע ותמי חמש תכניות חסכון על שם ילדיהם הקטינים (להלן: " החסכונות" או " תכניות החיסכון"). לטענת התובע תכניות החיסכון מעולם לא שימשו כבטוחה להבטחת חובות או התחייבות הנתבע או תמי בשלושת החשבונות אצל התובע.

2.      במהלך שנת 2009 לאחר שחשבון הנתבע התנהל תוך חריגות ממסגרת האשראי בחשבון הועבר הטיפול בעניינו למרכז חוב"ב (מרכז גביית חובות) בתל אביב, אך הנהלת הסניף באה לקראת הנתבע והחזירה את התיק לסניף.

3.      בין התובע לנתבע התקיימו מספר פגישות במסגרתן ביקש הנתבע לכסות את החוב על ידי פדיון החסכונות עוד בטרם הגיע מועד פירעונן, אשר חל רק ביום 16.5.11, וזאת ללא עמלת שבירה. מבדיקה שעשה התובע עם המחלקה המשפטית הבין, כי לא ניתן לעשות כן מהנימוק, כי תכניות החיסכון לא היוו בטחון להבטחת התחייבויות הנתבע ואשתו בחשבונותיהם. על כן, נמסר לנתבע כי שבירת תכניות החיסכון לטובת פירעון חובותיו תעשה בהסכמת הנתבע ותוך חיוב בעמלת שבירה. אפשרות נוספת הייתה כי הנתבע יגייס כסף ממקור אחר.

4.      על מנת להימנע מהגשת תביעה נגדו, חתם הנתבע ביום 27.4.09 על בקשה לקבלת אשראי והתובע העמיד בחשבונו הלוואה על סך של 50,000 ש"ח, ומסגרת אשראי זמנית על סך של 10,000 ש"ח וזאת עד ליום 27.5.09. לטענת התובע, הנתבע לא עמד בהתחייבותו ורק ביום 7.7.09 הפקיד סך של 10,000 ש"ח בחשבונו, חודשיים לאחר המועד עליו התחייב. בנוסף הנתבע לא דאג כי בחשבונו יהיו סכומים המספיקים לכיסוי תשלומי ההלוואה.

5.      לטענת התובע, מאחר והנתבע לא עמד בהתחייבויותיו העמיד התובע לפירעון מיידי את כל חובותיו ודרש ממנו לשלם את מלוא חובו. יתרת חובו של הנתבע נכון ליום 3.11.10 עמדה על סך של 50,005.38 ש"ח ובתוספת ריבית בסך של 1,178.03 ש"ח מיום 30.9.10 ועד ליום הגשת התביעה.

6.      בהתייחס לחשבונות הנוספים ציין התובע, כי הוגשה תביעה נוספת בגין החשבון המשותף על סך של 68,480.21 ש"ח, התביעה נמחקה לבקשת התובע לאחר שהנתבע ותמי חתמו על משיכת תכניות החיסכון ביום 27.1.11.

7.      ביום 22.12.10 הגיש התובע בקשה לביצוע תביעה בסכום קצוב נגד תמי בגין החוב בחשבונה אשר עמד על סך של 19,198.17 ש"ח, תביעה אשר נמחקה אף היא לאחר שהנתבע ותמי חתמו על משיכת תכניות החיסכון.

8.      לטענת התובע לאחר פדיון תכניות החיסכון לחשבונות השונים נסגרו החובות בחשבון המשותף ובחשבון של תמי, ונותרה יתרת חוב בחשבון נשוא התביעה בסך של 48,802.3 ש"ח.

טענות הנתבע

9.      הנתבע הגיש תצהיר מטעמו במסגרת הדיון בבר"ל וטען כי ההליכים המשפטיים נגדו נפתחו בחוסר תום לב. לטענתו מספר חודשים לפני הגשת התביעה זומן על ידי מנהלת הסניף, והמצהירה מטעם התובע, הגב' יעל כהן (להלן: " יעל"), אשר הודיעה לו חד צדדית על סגירת חשבון הבנק שלו. לטענתו השיחה לוותה בצעקות והתנהגות לא נאותה של מנהלת הסניף.

10.  לטענת הנתבע בפברואר 2008 זומן לפגישה עם יעל. היא הציעה לו מספר הצעות והנפיקה לו לוח סילוקין להלוואה של 100,000 ש"ח בהחזר קבוע של 2,063 ש"ח לחודש למשך 60 חודשים.

11.  לטענת הנתבע לאחר שנדרש על ידי התובע להקטין את מסגרת האשראי שלו ל-  10,000 ש"ח, ולאחר שפגישות עם נציגי התובע להגיע להסכמה בנוגע לגובה מסגרת האשראי לא צלחו, עמד הנתבע על פדיון תוכניות החסכון על מנת לכסות החובות לתובע. לטענתו התובע הסכים להמתין עד מועד הפרעון הרגיל של תוכניות החיסכון, וכי בהסכמה זו יש להוות הסכם מחייב בין הצדדים.

12.  לטענת הנתבע מנהלת הסניף שקדמה לגב' יעל, הגב' דלית, הבטיחה לו כי לא תגיש תביעה בגין החשבון מושא התביעה והתובע ימתין עד למועד פרעונן של תוכניות החסכון ביום 16.5.11. וזאת במטרה להימנע מעמלת שבירה בסך של 17%. לטענתו להסכמה זאת יש תוקף חוקי ועל התובע לעמוד בה.

13.  לטענת הנתבע ביום 4.1.11 בפגישה אצל ב"כ התובע הוטעה לחשוב כי סכומי התביעה ותוכניות החסכון מצביעים על הפרש של 52,000 ש"ח, אך מבדיקה שעשה לאחר מכן גילה כי יתרת החוב לאחר ניכוי תוכניות החסכון עומדת על סך של 36,785 ש"ח (שכן יתרת החובה עמדה על סך של 147,055 ש"ח ובתוכניות החסכון היה סך של 110,270 ש"ח ).

14.  לטענת הנתבע התובע פעל וחייב את חשבונות בריבית מצטברת של 16.95% לשנה תוך הגדלת חובו של הנתבע, וכי בנוסף הוא חייב את הנתבע להקדים ולפדות את החסכונות תוך הפסד כספי ניכר.

15.  בתצהיר עדותו הראשית הוסיף הנתבע טענות לגבי בקשת התובע להטלת עיקולים זמניים על רכושו. לעניין זה טען כי לאחר שהפקיד סך של 40,000 ש"ח לצורך הסרת העיקולים הוטלו עיקולים נוספים על רכושו ללא כדין וללא הצדקה עיקולים אשר גמרו לו לנזקים כבדים.

16.  עוד טען הנתבע כי העובדה כי התובעת הגישה נגדו 3 הליכים נפרדים, כאשר שניים מההליכים נמחקו לבקשתה, מוכיחה כי הדרך שהציע לפדות את תוכניות החסכון הייתה הדרך הטובה ביותר לכיסוי החוב.

17.  לטענתו התובע הגיש נגדו 3 תביעות משפטיות, תחת איחודן תחת תביעה אחת, דבר אשר הוביל לתשלום הוצאות משפטיות בגין 3 הליכים. לטענתו התביעות שהוגשו נגדו הסתכמו בסך של 130,000 ש"ח כאשר בתוכנית החסכון היה סך של 110,000 ש"ח משמע כי חובו האמיתי עמד על סך של 20,000 ש"ח.

18.  עוד טען הנתבע כי במסגרת התביעות נקטה התובעת גם בעיקולים זמניים נגדו, ולא גילתה לבית המשפט כי קיימות תוכניות חסכון בסך של 110,000 ש"ח בערכי שבירה, כך קיבלה התובעת שלא כדין עיקולים על רכושו כולל ביתו המוערך ב- 2 מליון שקלים.